אני שוכבת במיטה, עייפה אחרי יום שלם, ופתאום עולה לי מחשבה על סלוני היופי. כמה זה מדהים שהמקום הזה הפך להיות כמעט כמו מקדש לנשים. אנחנו נכנסות, לפעמים עם מצב רוח רע, ויוצאות עם חיוך על הפנים. יש משהו קסום בזה.
אבל פתאום אני תוהה, עד כמה אנחנו באמת צריכות את זה? האם זה רק בשביל שתיים-שלוש שעות של פינוק, או שזה משהו הרבה יותר עמוק? איך זה משפיע על הביטחון שלנו? אני מוצאת את עצמי לפעמים שואלת אם אני באמת צריכה את כל הטיפולים האלה כדי להרגיש יפה.
יש ימים שאני מרגישה שהטבע שלי מספיק בשבילי, ובימים אחרים אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה החיצונית. זה כמו משחק בין מה שאני רוצה להיות לבין מה שהחברה מצפה ממני. זה לא פשוט.
ואז על