יש משהו במחשבה על איפור מקצועי שמעורר בי כל מיני רגשות. מצד אחד, זה מלהיב אותי לחשוב על כל האפשרויות - צבעים, טקסטורות, סגנונות. מצד שני, אני לא תמיד בטוחה אם אני מוכנה להתחייב לכל הליך הזה.
מדי פעם אני מסתכלת על תמונות של איפור מושלם ומרגישה כאילו אני רוצה לנסות את זה, אבל אז מגיעה המחשבה - האם זה באמת אני? האם אני מוכנה להרגיש ככה בכל יום? לפעמים אני חושבת שאיפור יכול להרגיש כמו מסכה, אבל מצד שני, יש בו משהו שמחמיא ועושה לי טוב.
אז אני שואלת את עצמי: האם אני רוצה להיכנס לעולם הזה של איפור מקצועי, או שאולי דווקא היכולת לקבל את עצמי בלי זה היא מה שחשוב באמת? הלב שלי אומר לי לנסות, אבל הראש שלי מהסס.
ואז על