אני יושבת עכשיו באמצע הלילה, עייפה ועם המון מחשבות על שפות ותרגום. תמיד הייתה לי משיכה לשפות, אבל לפעמים אני תוהה אם אני באמת מבינה את כל מה שאני מתרגמת. יש כל כך הרבה ניואנסים, תרבויות שונות, והרגשות שמחוברים למילים לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה להעביר את זה כמו שצריך.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שתרגמתי טקסט רגיש. ניסיתי לשמור על האותנטיות, אבל היה לי קשה. האם אני מצליחה לשמור על הרוח של הכותב? או שאני פשוט שמה מילים על דף? השעות שאני משקיעה בלחשוב על כל מילה יכולות להיות מתישות, אבל כשאני מצליחה להרגיש את הקסם של השפה, זה שווה את זה.
יש רגעים שאני מתלבטת אם להמשיך בזה או לא. האם זה באמת מה שאני רוצה לעשות? כל כך הרבה עבודה, וכל כך הרבה חיפוש אחרי המילה המושלמת. האם זה משתלם? האם אני עושה את זה נכון? השאלות עוברות לי בראש כמו סרטון שלא מפסיק לחזור על עצמו. אני רק מקווה שאמצא את התשובות, ושלא אפסיק לחפש את הקסם הזה.
ואז על