הייתי היום בבריכה, וזה העלה לי שאלות על המהות של החוויה הזו. בריכות שחייה תמיד היו לי מקום מפלט, מקום לברוח מהשגרה. אני זוכר שהייתי קופץ למים, שוכח הכל, צולל לתוך המים הקרירים, והעולם פשוט מתמוסס.
אבל עכשיו, כשאני חושב על זה, אני תוהה אם זה באמת רק מקום לבריחה או שיש בזה משהו יותר עמוק. אולי בריכה היא כמו מראה - אפשר לראות בה את עצמך, את המחשבות שלך, את כל מה שאתה מחביא. כשאתה שוחה, אתה נוגע במים, והמים נוגעים בך, והכל נרגש.
ואז יש את העניין הזה של הרוגע שהמים מביאים. איך בריכה יכולה להיות גם מקום למפגש עם אנשים, אבל גם זמן פרטי פנוי למחשבות. אני תוהה אם זה רק אני או שגם אחרים מרגישים את השילוב הזה של שיתוף ובדידות בבריכה.
לילה, עייף, והראש פשוט לא מפסיק לנדוד.
ואז על