עם כוס קפה חם ביד, אני מתבוננת החוצה אל הלילה השחור, והראש שלי מתמלא במחשבות. זה משונה, אבל לפעמים אני תוהה מה יש בקפה הזה שגורם לי להרגיש מחוברת אליו כמו מגנט. הוא מעניק לי אנרגיה, אבל בתמורה, הוא גם גורם לי לשהות ערה כשאני רק רוצה לנוח.
האם זה שווה את זה? בכל מפגש עם חברה או ערב נינוח בבית, אני בוחרת תמיד בשחור המהביל הזה. לפעמים אני תוהה אם זה באמת מועיל או שמא זה פשוט הרגל שהפך לחלק בלתי נפרד מחיי. האם זו למעשה בריחה? צורך לחוות משהו, להתעורר לרגעים, גם אם מדובר ברגעים קצרים?
אני לא מאמינה שאני לבד במחשבות האלה. בשעות השקטות של הלילה, כשכולם ישנים, הקפה מרגיש כמו חבר טוב שמקשיב, גם אם הוא לא מסוגל לדבר. האם אני תלויה בו? או שמא הוא פשוט חלק מהותי מהשגרה שלי?
ואז על