לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי מתלבטת בין הרצון ליצור לבין הצורך לשמור על נאמנות לסגנון האישי שלי. אני חשה את הדחף להתנסות בטכניקות חדשות, לחקור חומרים שונים ולהתבטא בדרכים שלא ניסיתי קודם. אך יחד עם זאת, יש גם את הנוחות שבמה שאני כבר מכירה, המוכר והבטוח.
בנוסף, אני שואלת את עצמי אם אמנות צריכה להיות מושפעת מהקהל או שעדיף ליצור מתוך הלב בלבד, גם אם זה לא תמיד תואם את הנורמות בשוק. יש משהו משחרר בליצור עבור עצמי, בלי לחצים או ציפיות.
בסופו של דבר, מה באמת מניע אותי ביצירה, האם זה הקהל או אני עצמי?
ואז על