יש משהו מיוחד בפארקי שעשועים. כל פעם שאני נכנס לפארק, אני מרגיש כאילו אני מתנתק מהמציאות. הכיף, האדרנלין, הריחות - זה פשוט משהו אחר. מצד אחד, אני חושב על כל האטרקציות המפחידות, כמו רכבות הרים שיכולות לגרום לי לצרוח ולצחוק באותה מידה. מצד שני, יש את כל המשחקים המפלים עם המוזיקה והאורות, שאני יודע שיסחפו אותי לעולם אחר.
אבל אני תוהה - האם זה שווה את העמידה בתור? לפעמים זה מרגיש כמו נצח לעבור בתורים רק כדי ליהנות מכמה שניות של אדרנלין. ואז אני חושב, מי לא אוהב את התחושה של לרדת מהרכבת? כל התלבטות הזו בין ההמתנה להנאה גורמת לי להבין שבסופו של דבר, זה כל החוויה שחשובה. אולי אני פשוט צריך לבחור את האטרקציות שיגרמו לי להרגיש הכי חי.
ואז על