בדרך כלל, אני אוהבת את השקט של הלילה. יש משהו מרגיע בעובדה שהעולם מסביבי מתמלא בשקט, אבל היום זה מרגיש כבד מדי. אני יושבת בבית קפה קטן, ריח הקפה המהביל ממלא את האוויר, אבל אני לא מצליחה להתרכז. המחשבות שלי מרחפות, כמו שאני מרגישה מנותקת מהכל.
למה אני פה בכלל? אולי אני מחפשת קפה שייתן לי קצת אנרגיה, או שאולי אני רק בורחת מהמחשבות שלי בבית? לפעמים אני תוהה אם יש משהו יותר משמעותי במקומות כאלה. האם באמת אפשר למצוא קשרים עם אנשים זרים, או שזה פשוט עוד פינה של בדידות עטופה ברעש של מכונות קפה?
האם זה בסדר להרגיש כך? אולי אני פשוט עייפה מדי. יש לי את התחושה שהחיים שלי מתנהלים על אוטומט, ואני לא מצליחה למצוא את המסלול הנכון. בכל פעם שאני פותחת את הלב למקומות חדשים או לאנשים חדשים, אני נתקלת באכזבה. אז מה בעצם אני מחפשת?
ואז על