אני זוכרת את הרגע שבו התחלתי להבין כמה כוח יש לצבעים. זה היה יום אביבי, והחלטתי לצאת עם הילדים לפארק הקרוב. כל כולי הייתי במצב רוח טוב, השמש חייכה אליי ופרחים צבעוניים התמזגו מולה כמו פסיפס חי. פתאום שמתי לב שהילדים שלי רצו להרים פרח אדום גדול, וכשהם עשו זאת, אני על פי האינסטינקט פשוט צילמתי אותם.
כשחזרנו הביתה ואחד הילדים שאל אותי למה אני אוהבת את הקיץ כל כך, הבנתי שזו לא הייתה רק השמש או החום. זו הייתה התחושה שהעולם מתמלא בכל כך הרבה צבעים - כתום של שקיעה, ירוק של העצים מסביב, ויש משהו בעיניים המבריקות שלהם כשמדובר בפרחים שנפלא בעצמו.
לפתע חשבתי כמה הצבעים משפיעים עלינו – איך הם יכולים להרגיע אותנו או לעורר בנו תחושות שונות. בציור ילדים יש את הניגודיות הזו בין צבעים עזים למעודנים… ואני חושבת שעל ידי הצגת מגוון הגוונים אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות יותר יצירתיים ושלמים.
טיפ קטן ששווה לאמץ: אם אתם מרגישים קצת דיכאוניים או שאין לכם השראה באותו יום אפור ונעים – נסו ללבוש בגדים בצבע שאתם אוהבים במיוחד או אפילו לשחק עם צבעי קירות בבית. תראו איזה שינוי זה יגרום ברוחכם!
ולסיום - כאשר אנחנו מסתכלים סביבנו ורואים שיש כל כך הרבה גוונים שונים ומלאי חיים, זה reminds לנו שמתוך כל ההבדלים נוצרת יופי אמיתי אחד. אז בפעם הבאה שתסתכלו על פרח או פיסת בד בגוון שהיה לכם אהוב בילדות - זכרו שזה משהו שמעורר בנו אולי זיכרון שעוטף אותנו בחיבוק רך ויפהפה.
ואז על